שאלת הגוף והנפש בראי פחמן משודרג

ביום שישי הקרוב תעלה לאוויר הסדרה "פחמן משודרג" (Altered Carbon) מבית נטפליקס על מליוני מסכים ברחבי העולם. המבקרים שכבר ראו את הסדרה תמימי דעים בדבר אחד: היא מדהימה ויזואלית, הבן המשודרג של בלייד ראנר, המטריקס ודו"ח מיוחד. בעולם של פחמן משודרג התודעה האנושית מאופסנת במחסנית בבסיס הגולגולת, ויכולה לעבור לגוף חדש. הסדרה מבוססת על הספר עטור השבחים באותו שם של ריצ'רד מורגן מ-2002, והצליחה להעביר את תחושת העולם המתואר בספר: עתידני אך שמרני במובנים מסויימים, מגרש המשחקים של עילית חברתית מצומצמת. כל יתר המשתתפים, שחסרים את העושר המופלג לגדל לעצמם שיבוט אחר שיבוט ולהישאר בחיים דור אחר דור, הפסידו במלחמת הצדק החברתי לפני מאות שנים. לנצח. או כמו שאומרת קוול על האליטה השלטת בעולם הרלן, מקום הולדתו של קובאץ': "אם הם רוצים אותך, במוקדם או במאוחר הם יסירו אותך מעל פני הכדור, כמו גרגירי אבק מעל חפץ מאדימי. תחצה את התהומות בין הכוכבים, והם ירדפו אחריך. תיכנס לאפסון למאות שנים, והם יחכו לך, בשיבוט טרי, כשתיעטף מחדש. הם האלים שפעם חלמנו עליהם, באי כוח אגדיים של הגורל, בלתי נמנעים כמו המוות."

התמה הבסיסית מאחורי פחמן משודרג עתיקת יומין: שאלת הגוף והנפש. כל גדולי הפילוסופים התחבטו בשאלה, החל מאפלטון שטען שהנפש בת אלמוות, דרך הובס שראה בה משהו מכני, ואל "הבעיה הפסיכופיזית" של ישעיהו ליבוביץ' הדתי, שטען שהשאלה בלתי פתירה מיסודה. ואם חשבתם שבזה כיסינו את כל האפשרויות, נכונה לכם הפתעה. ואכן, מה עוד נותר מעבר לנפש הרוחנית ובת האלמוות של אפלטון, המכנית של הובס ואי הודאות הנצחי של לייבוביץ'? הנה בא ב-1928 הפילוסוף, המתמטיקאי וההיסטוריון החילוני ברנרד ראסל, שבמקום לדון בתשובה, מנחית מכת מוות על השאלה עצמה. "אחת התוצאות המעציבות של ההתפתחויות האחרונות במדעים," אומר ראסל, "היא שכל אחת מהן גורמת לנו לדעת פחות ממקודם. כשהייתי צעיר כולנו ידענו, או חשבנו שידענו, שאדם מורכב מגוף ונשמה; הגוף נמצא במקום וּבַּזמן, אך הנשמה אך ורק בַּזמן. האם הנשמה שורדת אחר המוות היתה שאלה שנויה במחלוקת, אבל בקיומה של הנשמה לא היה צל של ספק." אבל זוהי, לפי ראסל, פשטנות שבימינו הלכה לאיבוד. היום המדענים מבטיחים לנו שה'חומר' אינו קיים, והפסיכולוגים טוענים בתוקף שאין דבר כזה 'רוח'. "מדובר באירוע חסר תקדים." ממשיך ראסל. "מי יכול לדמיין סנדלר הכופר בקיום 'נעליים', או חייט הטוען שכל האנשים, באשר הם, עירומים?" מה שהפיזיקה כן אומרת לנו, טוען ראסל, הוא שמה שעד כה קראנו לו 'הגוף' הוא בעצם מבנה מדעי מורכב שאינו מקביל לשום מציאות פיזית. אמנם ניתן במידה מסויימת לצמצם את פעולות התודעה לפעולות הגוף, אך מי שעושה כך מוצא את עצמו במצב פרדוקסלי. "התודעה היא תוצר של הגוף, והגוף הוא המצאה של התודעה." ואיך יוצאים מהסחרחורת הבלתי אפשרית הזאת? "אנחנו חייבים לחפש משהו שאינו גוף ואינו נפש, שמתוכו שני אלו יכולים לצוץ." מבהיר ראסל. איך לא חשבנו על זה קודם? ראסל ממשיך ומפרט איך אפילו הדבר הבסיסי ביותר, תחושת המגע, היא אשלייה. "כשאתה חושב שאתה נוגע במשהו אלקטרונים ופרוטונים כלשהם, המהווים חלק מגופך, נמשכים ונדחים על ידי אלקטרונים ופרוטונים אחרים בדבר שאתה חושב שאתה נוגע, אבל אין מגע כשלעצמו. האלקטרונים והפרוטונים בגופך, שהותססו מהקירבה לאלקטרונים ופרוטונים אחרים, הוטרדו, ושידרו הפרעה לאורך עצביך אל המוח; ההשפעה במוחך היא החלק החיוני בתחושה של מגע." אז איך נסביר דברים כמו חומר ותודעה? העולם, על פי ראסל, אינו מורכב לא מזה ולא מזה. "העולם מורכב ממאורעות, לא מדברים שמתקיימים לאורך זמן ובעלי תכונות משתנות. ניתן לאגד את המאורעות לקבוצות על פי היחסים הסיבתיים ביניהם. אם היחסים הסיבתיים הם מסוג אחד, ניתן לקרוא לקבוצת המאורעות עצם פיזי, ואם היחסים הסיבתיים הם מסוג אחר, ניתן לקרוא לקבוצה תודעה."

כפי שאתם רואים מדובר בעניין כבד וטעון שדורש ריכוז ומחשבה, אבל כה מרכזי שהוא חלחל אל תרבות המאה העשרים במגוון צורות ושימש גם השראה לשורה ארוכה ומגוונת של ספרי וסרטי מדע בדיוני. מורגן הוא רק חוליה בשרשרת ארוכה, אבל התמהיל שלו יחודי: הסיפור הבלשי האפל, העולם העתידני המתואר בפרטי פרטים, החולאים החברתיים הקיצוניים וטונה של ציניות והומור בריטי אין כמעט בשום מקום אחר.

המבקרים תמימי דעים בעניין הצד הויזואלי, אבל חלוקים עד כמה הצליחה הסדרה להעביר את המסרים החברתיים והפילוסופיים של מורגן. נכון שגם בספר אלו מופיעים תחת פני השטח. בסופו של דבר, כמה זמן פנוי יש כבר לגיבורנו, טאקשי קובאץ', להתפלספויות, לאור סדרת הקרבות והמיטות וחילופי התודעה שהוא נדרש לעבור ביניהם ללא נשימה? אבל הם שם, במרומז ובמפורש, דרך הערות, הגיגים, ושיחות עם חברו ליחידה, ג'ימי דה-סוטו, שמת לפני יותר ממאה שנה. כשתצא הסידרה גם הצופים יתחילו להביע את דעתם עד כמה הצליחה הסדרה להעביר את רוח הספר. ואתם? כדי להשתתף בדיון תצטרכו לקרוא תחילה את הספר, ורק אז לפנות ערב או שניים לבינג' מהסרטים.